פסק-דין בתיק עת"מ 001259/05

            העותר, אזרח רומניה, מבקש להורות למשיב לבטל את צו ההרחקה שהוצא נגדו ולתת לו הזדמנות להשמה אצל מעביד במסגרת נוהל "שמיים סגורים" (תיקון יוני 2004). לחילופין, מתבקש ביהמ"ש להורות על שחרורו מהמשמורת לחודש ימים בתנאים, על מנת שיוכל להסדיר מעמדו בעצמו.

            רקע עובדתי

1.         ביום 29.10.01 נכנס העותר לישראל כדין באשרה מסוג ב/1, ע"ש חב' אלון סופר שתוקפה עד יום 31/12/04.

2.         העותר עבד אצל מעסיקו עד מאי 2003, ובמהלך חודש מאי 2003, עבר לעבוד בחב' בניה אהרונסון שם עבד עד נובמבר 2004, אז עבר לעבוד בחב' סולל בונה.

3.          אשרות העבודה והשהיה של העותר בארץ הוארכו מעת לעת עד שתוקפן הסתיים בתאריך 31.12.04.

4.         ביום 27.1.05 נעצר העותר על ידי משטרת ההגירה ולאחר שימוע שנערך לו ע"י הממונה על ביקורת גבולות הוצאו נגדו צו הרחקה וצו החזקה במשמורת (ראה נספחים א'-א'2  לעתירה).

5.         ביום 3.2.05 הגיש ב"כ העותר בקשה לממונה ביקורת גבולות לאפשר לעותר לעבור תהליך השמה, כיוון שעל פי חוק נותרה לו עוד כשנה וחצי לעבוד בישראל (ראה נספח ב' לעתירה).

6.         ביום 6.2.05 דחה הממונה את בקשתו של ב"כ העותר מאחר וגם אביו של העותר עובד בישראל ועל כן העותר אינו עומד בפרמטרים להשמה (ראה נספח ג' לעתירה).

7.          ביום 8.2.05 השיב מר פלוס, מיחידת האכיפה לזרים במשיב, למכתב נוסף של ב"כ העותר כי אין "לאשר כניסתם של בני משפחה מדרגה ראשונה של עובדים זרים השוהים בארץ ובכללם הורים וילדים, שכן הדבר מעודד השתקעות בישראל" (ראה נספחים ד'-ה' לעתירה).

8.          ב"כ העותר שלח בקשה בהולה לממונה על מנהל האוכלוסין לאשר לבצע לעותר השמה אך בטרם נענה מסרה משיבה 2 שהיא פועלת לגירוש העותר (ראה נספח ו' לעתירה).

9.         עם הגשת העתירה ביקש העותר לעכב את הרחקתו מהארץ עד למתן פס"ד בעתירה ובקשתו נתקבלה בבש"א 30519/05 ביום 17/2/05.

נימוקי העתירה

1.          "נוהל הזמנת עובד זר-כללי" מספר 5.3.0001 מיום 1/5/2000, שצורף כנספח ו' לעתירה (להלן: הנוהל), לפיו נדחתה בקשת העותר להשמה איננו רלוונטי לגבי העותר שכן מטרת הנוהל איננה לאסור על קרובי משפחה מדרגה ראשונה לעבוד בישראל כי אם להסדיר את אופן הזמנת עובד זר באמצעות חב' כוח אדם. די בכך כדי להשמיט הקרקע תחת החלטת המשיב ולתת לעותר הזדמנות להביא תועלת לקבלני בניין המשוועים לכוח אדם חיוני וטוב.

2.          בחלק מהתנאים והדרישות בנוהל, לרבות סעיף ב.4, ההתייחסות היא לבני זוג ו/או קרובי משפחה שעשויים להקים בישראל תא משפחתי ולהשתקע כאן. לא סביר כי אבי העותר שהוא בן 52 ומרכז חייו ברומניה, ובנו העותר, שהוא כבן 25, יחברו כל אחד למשפחתו כדי להשתקע בארץ.

3.         העותר עובד בישראל כבר 3 שנים והוא לא נכנס בגדר הנוהל עליו הסתמך המשיב בהחלטתו.

4.          ביום 29.10.01 נכנסו העותר ואביו לישראל יחד וקיבלו אשרות כדין. נוכח עובדה זו, לא ניתן להחיל את הנוהל על העותר מאחר שהוא דורש כי עובד זר לא יוזמן לעבוד לאחר שמישהו ממשפחתו בקרבה ראשונה כבר עובד בארץ.

5.         מאחר והעותר ואביו קיבלו אשרת כניסה לארץ כדין והמשיב מעלה התנגדותו רק לאחר שהם עובדים בארץ כבר למעלה מ-3 שנים, מושתק המשיב מלהעלות טענה זו, כי קיבל בהתנהגותו את העובדה שהעותר ואביו עובדים כאן.

6.          הרציונל העומד מאחורי הנוהל הוא מניעת השתקעות בישראל. טענה זו איננה רלוונטית במקרה דנן היות והייתה לעותר ואביו הזדמנות לעשות כן במשך 3 שנים ומאחר ולא עשו זאת, אין זה סביר והגיוני כי יעשו זאת עתה.

7.         הנוהל לוקה בחוסר סבירות קיצוני שכן אין לעותר ואביו כל סממן או מאפיין שבגינו ניתן יהיה לחשוד שמדובר באב ובן המעוניינים להשתקע בארץ.